"כל הרצונות הלא מסופקים של העולם שלנו, כלומר, הייסורים, מכוונים אותנו להשגת תוכנית הבריאה שהיא חיבור ואהבה. ורק אם אנחנו נתקדם למטרה הזאת, הרצונות הללו יתמלאו.
אנחנו רואים עד כמה העולם מלא בכל מיני אפשרויות, תענוגים, בכל מיני דברים, אך בני האדם בכל זאת סובלים.
אנחנו רואים, שלמרות שהעולם מלא בשפע, מחצית העולם סובל מרעב.
אנחנו רואים, שהרפואה מאוד התקדמה, אולם האנשים לא חולים פחות, אלא יותר.
אנחנו רואים, שלאנשים ניתנה האפשרות לחיות חיים נורמליים, יפים, אך הם מתגרשים, לא רוצים ילדים, מספר ההתאבדויות גדל וכולי.
מדוע? במה הבעיה?!
אין שום דבר אחר! קיימת רק מטרה אחת! לזה צריכה לשאוף כל האנושות.
אם מילאנו את הגוף שלנו בכל הנחוץ לו לקיום, אז כל שאר הכוונות, כל שאר הרצונות, צריכים להיות מכוונים רק להשגת המטרה. אחרת, אם אני משתמש בהם לכיוון אחר, לא למען המטרה, נוצר קשר הפוך שמזמין בתוכי ייסורים, כדי שאני אתקן את הכיוון שלי.
לכן, אם חוץ מההכרחי לחיים, אני נותן לאדם משהו אחר נוסף, אני בזה בעקיפין גורם לו ייסורים. הוא מזה יקבל בהכרח איזו מכה מהגורל, מפני שלא מכוון לכיוון הנכון. וכך זה תמיד. לכן האנושות, במידת התפתחותה, סובלת יותר ויותר.
אין לנו אפשרות אחרת לעשות לאדם טוב, חוץ מאשר לתת לו רמת קיום נורמלית והגיונית: מזון, בית, משפחה, בריאות וכל השאר, רק להשגת המטרה הזאת. בזה כל תוכנית הבריאה".
במחאה שהתקיימה בקיץ האחרון, אנשים הגיעו עם רצונות שונים ומהר מאוד התברר להם שבעצם מה שהם רוצים זה חיבור ואהבה בין האנשים, הם גילו עד כמה זה ממלא אותם בתחושה של ביטחון ונהנו מה"ביחד" למרות שחיו במינימום תנאים.
;){kind=link}