השאלה העיקרית של ההתפתחות היא על משמעות החיים

דעה: (א. נובוטניי, U. Novonty, פרופסור, ארגנטינה):

1. הספירלה המטפסת של התפתחות החברה. האנושות לא מתדרדרת ולא מטלטלת או חוזרת על פעולותיה בתוך מעגל סגור. בכל המשברים האבולוציוניים הרווח הוא מצב רוח של אסון. ההיסטוריה מוכיחה שהאנושות תמיד מצאה דרך לצאת מהמשבר והמשיכה בצמיחתה.

2. נחוצה מודעות ליחסים בין האדם לבעלי החיים, הצמחים והטבע הדומם. מוכרחים לבדוק מחדש את היחסים בתוך החברה, לממש את המעבר מתחרות להשלמה הדדית, לעצב תודעה אקולוגית, לבחון מחדש את הגישה הטורפנית כלפי השימוש במשאבי הטבע, להפסיק לחשוב על רווח מיידי.

3. המעבר של הציוויליזציה לרמה איכותית חדשה של תודעה וארגון החברה. מעבר לרמת ההתפתחות החדשה של מערכת "אדם- כדור הארץ", שמשמעו שינויים עמוקים בחברה ובתוך האדם עצמו. הגורם המכריע הוא כוונת האדם. האם להשתמש ביכולות שלו למען התגברות האנושות על הייסורים או למען הרווח ורדיפת הבצע – בבחירה הזו תהיה תלויה התפתחות העתידית של האבולוציה.

האנושות נמצאת בסוף של התקופה ההיסטורית המעורפלת, ולראשונה בהיסטוריה מתחילה להסתמן אומה אנושית כלל עולמית.

הילדים כבר מלמדים את המבוגרים להשתמש בטכנולוגיה החדשה ועוד מעט יתחילו ללמד אותנו על הרגשות הטובים ועל הבנת העולם החדש. המשימה שלנו היא לספק להם גישה בלתי מוגבלת למידע שהם ילמדו על סמך ההישגים והטעויות שלנו.למקום הראשון יצאה השאלה על ידיעת משמעות החיים.

התייחסות מיכאל לייטמן: דווקא בגלל זה מוכרחים להאיץ את הפצת הידע על הטבע העליון, על מטרתו ועל שתי הדרכים להשגתו – "דרך הייסורים" ו"דרך האור", כפי שמסבירה לנו חכמת הקבלה.

ידיעות קודמות בנושא:
עתיד האנושות – להיות או לא להיות?
אל ההרמוניה הכללית
משבר – נקודת המעבר לחברה החדשה