עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

נושאים
הדרך להצלחה
עטופים באהבה


דרך בטוחה לאהבה


שירים מומלצים

ישראל: בלי חיבור אין עתיד

20/11/2012 21:41
סימה יולי
דר מיכאל לייטמן, ישראל, חיבור

נכון להיום בישראל נוצר מצב לא מציאותי. למעשה, מה יכול לעזור לעם ישראל לשרוד על אדמתו? שום דבר. הוא חי על אי בים של שונאים שרוצים "לבלוע" אותו שלא יישאר ממנו זכר.

במצרים למשל התחילו לדבר על הריסת הפירמידות כפי שבאפגניסטן הרסו שני פסלי בודהה ענקיים. מה הקשר היום לפירמידות האלה? מדובר על התרבות העתיקה שהייתה קיימת לפני אלפי שנים. אבל זה לא עוצר את המגמה ההרסנית, אנשים לא רוצים להשאיר שום עקבות חוץ מהדת שלהם. עד היום משתחווים לבודהה, ופירמידות הן בכלל לא נושא של דת ובכל זאת... זה מאוד אופייני וסמלי.

אז כיצד להינצל במצב כזה? בלתי אפשרי. ענן כלשהו עוטף את השכל של הישראלים, הם מניחים שיוכלו להמשיך לחיות במדינה. זה משהו לא מציאותי. מבחינה הגיונית פשוט אין להם סיכוי.

אבל ההשגחה העליונה בינתיים מחזקת תקווה בעם שהוא יוכל להמשיך להיבנות על אדמתו. על ידי זה העם מקבל ארכה כדי לרכוש כוח רוחני ודווקא מהמקום הזה להביא את כל העולם לתיקון.

המשימה הזאת מוטלת עלינו. אנחנו קוראים לעם לחיבור, שיפתור את בעיותיו. והם עונים לנו: "מה פתאום? כיצד אפשר להצליח דרך החיבור? מה זה בכלל וכיצד זה בכלל קשור לטילים שנופלים לנו על הראש?".

אנחנו פועלים בצורה יותר הגיונית מאשר החיים שלהם. בצורה אובייקטיבית רואים חד משמעית שאין כאן שום עתיד. גישתנו שנראית להם "חסרת היגיון", למעשה הרבה יותר הגיונית ואמיתית מהאשליות שבהן מתקיימת המדינה.

נקווה שהאנשים יבינו שבאמת אין שום פתרון במצב הנוכחי מלבד חיבור.

 

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יקר בעינינו
"חצץ מביאים בשקים גדולים,

שעומדים ברחוב

ואף אחד לא רץ לגנוב אותם

ולתפוס מהם.

יהלומים לא מביאים בשקים,

ולא עוזבים כך סתם ברחוב.

וההבדל בין זה לזה הוא

עד כמה הדבר הזה יקר בעינינו.

אין מדד אחר".